Strategy, Consumer Goods & Retail,

The Potential of Electric Vehicles in Arab Society

פוטנציאל רכב חשמלי בחברה הערבית

נראה שישראל צועדת בצעדי ענק לעבר עידן התחבורה החשמלית. שנת 2023 סימנה שיא חדש עם 48 אלף רכבים חשמליים חדשים מלאים (BEV) שעלו על הכביש. שיעור החדירה שלהם הגיע ל-18% מכלל הרכבים החדשים שנמכרו – קפיצה חדה לעומת 10% בלבד שנה קודם לכן, וזאת על אף עליית מס הקנייה בתחילת 2023 והשפעת המלחמה שהאטו מעט את הצמיחה. 

שנת 2024 מביאה איתה אתגרים רבים הנובעים מהמלחמה, ביניהם עליה במיסים, וההחלטה להחיל מס נסועה על רכבים חשמלים החל משנת 2026. אלו מצטרפים לעליית מס נוספת על רכבים חשמליים שנכנסה לתוקפה בתחילת שנת 2024, זאת יחד עם עלויות ייבוא גבוהות יותר של רכבים מהמזרח הנדרשים לבצע עיקוף במסלול היבוא בשל המצב המתוח בים האדום. יחד עם זאת נראית שמגמת הצמיחה לא נעצרת,  וברבעון הראשון השנה שיעור רכישת רכב חשמלי עמד על 25% מתוך כלל הרכבים החדשים שנמכרו.  

הזדמנות רכב חשמלי באוכלוסייה הערבית 

אכן, המעבר לרכב חשמלי משאיר חותם ניכר על נוף הרחובות והערים בישראל. בקניונים ובבניינים חדשים, עמדות הטעינה והרכבים החשמליים הופכים לנוף שגרתי. אולם, קצב אימוץ המהפכה החשמלית אינו אחיד בכל רחבי החברה הישראלית. בעוד שברחובות ערים יהודיות רבות ניכרת נוכחות הולכת וגדלה של כלי רכב חשמליים, ביישובים ערביים התהליך נמצא בחיתוליו. ניתוח חברת הייעוץ TASC מראה כי שיעור חדירת רכבים החשמלי ביישובים ערבים עמד על 4% בשנים 2021 ו-2022, מחצית משיעור החדירה ביישובים יהודים באותה תקופה. 

למרות זאת, קיים פרדוקס מעניין המדגיש את הפוטנציאל הגדול בחדירת רכבים חשמליים בקרב האוכלוסייה הערבית. אחת הסיבות לכך מצויה בתשתית לרכב חשמלי בקרב האוכלוסייה הערבית. ביחס לחברה היהודית באזורי המגורים בחברה הערבית קיימת נגישות גדולה יותר לחניות צמודות – תשתית הכרחית לעמדות טעינה פרטיות ואימוץ מוצלח של תחבורה חשמלית. בניגוד לערים הגדולות ומרכזי הערים, שם פעמים רבות חסרה גישה לחניה פרטית, במרחבים הכפריים והפרוורים בהם מרוכזת חלק ניכר מהאוכלוסייה הערבית, היצע החניות הצמודות שכיח הרבה יותר.  


הפוטנציאל הטמון באימוץ רכבים חשמליים בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל מקבל משנה תוקף כאשר בוחנים את דפוסי השימוש הייחודיים שלה ברכב הפרטי. מגורים במרחק גדול יחסי ממוקדי התעסוקה והערים הגדולות, לצד נגישות מוגבלת לתחבורה ציבורית נוחה, הופכים את הרכב הפרטי לכורח המציאות היומיומית עבור משפחות רבות בחברה הערבית. הנסועה השנתית הממוצעת של כלי רכב פרטיים (ללא ליסינג) הרשומים בערים ערביות עומדת על  כ-17 אלף ק”מ – כ-30% יותר מהנסועה השנתית הממוצעת בערים יהודיות. במקביל, רמת המינוע (מספר כלי הרכב הרשומים לאלף תושבים) גבוהה יותר ביישובים ערבים – 443 לעומת 358 ביישובים יהודים. המעבר לרכב חשמלי עם הוצאות הפעלה נמוכות יותר, טומן בחובו פוטנציאל חיסכון כלכלי משמעותי למשקי בית רבים באוכלוסייה הערבית.

בהסתכלות קדימה ובהתאם למדד ה-Consumer Sense של חברת הייעוץ TASC, נראה כי שוק החשמליות באוכלוסייה הערבית מראה סימני התעוררות. ראשית, נרשם גידול ניכר בהתעניינות ובשיח הציבורי סביב רכבים חשמליים ברשתות החברתיות של הציבור הערבי, זאת דרך התייעצויות והחלפת חוויות והמלצות. במקביל, סקר צרכני של חברת הייעוץ TASC מראה שכ-30% מבעלי רישיון הנהיגה בחברה הערבית שוקלים מעבר לרכב חשמלי ברכב הבא שייקנו. זהו שיעור משמעותי, המצביע על מגמת התעוררות בשוק הרכב החשמלי בקרב האוכלוסייה הערבית. עם זאת, שיעור זה עדיין נמוך ביחס לאוכלוסייה היהודית, שם כ-45% שוקלים מעבר לרכב חשמלי.

מניין נובע הפער הזה?

ככלל, קיימים חששות בקרב כלל הציבור בהקשר למעבר לרכב חשמלי, כמו טווח נסיעה הקצר, אי-הבהירות בנוגע לרגולציה ומיסוי, אי-וודאות לגבי שוק המשומשים של רכבים חשמליים וחשש מאובדן ערך בגלל הסוללה. יחד עם זאת, הסקר של חברת הייעוץ TASC הצביע על מספר חסמים שבלטו באופן מיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית בהשוואה ליהודית, והם קשורים במידה רבה להיכרות ומודעות כללית נמוכה יותר לרכב החשמלי. בעוד שכ-12% מהחברה הערבית חוששים שרכב חשמלי “אינו בטיחותי”, פחות מ-2% מהאוכלוסייה היהודית העידה שזה חשש למעבר. בנוסף, 17% מהאוכלוסייה הערבית חששו מ”תקלות וחלקי חילוף יקרים”, לעומת 8% בלבד בקרב האוכלוסייה היהודית.

גורם נוסף שמעכב את החדירה של רכבים חשמליים בחברה הערבית נעוץ בהעדפות הצרכניות. בעוד שהיצע הרכבים החשמליים הנוכחי בישראל מורכב ברובו מדגמים של יצרנים סיניים פחות מוכרים, האוכלוסייה הערבית נוטה להעדיף מותגים וותיקים ובעלי מוניטין. לראייה, על השאלה “מה אתה מעדיף: מרצדס או טסלה?”, שני-שליש מהאוכלוסייה הערבית בחרו במרצדס, לעומת רק מחצית מהאוכלוסייה היהודית, דבר המעיד על העדפה חזקה יותר של מותגים ותיקים בקרב האוכלוסייה הערבית.

יתרון לראשוניות

בשוק הרכב החשמלי המתעורר בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל, טרם מתבלט שחקן מוביל וברור. למרות מאמצים שיווקיים שונים מצד יבואני הרכב, עדיין לא הצליח אף מותג לבסס את עצמו כמוביל הבכור בקטגוריה החדשנית הזו.

בחברה הערבית שבה נאמנות למותגים נחשבת לערך מרכזי, צפוי יתרון אסטרטגי משמעותי ליבואן שיצליח להיכנס ראשון לליבה, ובכך הוא יגדיל את סיכוייו להשיג ולשמר מעמד מוביל לאורך זמן בשוק זה. חשוב לזכור, כי לנוכח החששות הקיימים לגבי שוק המשומשים לרכבים חשמליים, אפיק ה”טרייד-אין” צפוי לקבל תאוצה נוספת. כתוצאה מכך, המעבר בין מותגים צפוי להיות מורכב יותר עבור צרכנים, והדבר רק מחזק את יתרון המותג שיצליח להתבסס ראשון כמוביל השוק.

במקביל, מגמת הצמיחה הצפויה של הרכב החשמלי יוצרת גם הזדמנויות עסקיות משיקות. אחת הבולטות היא שוק עמדות הטעינה הביתיות הצפוי לגדול במהירות ככל שהרכבים החשמליים ימשיכו להתפשט בחברה הערבית. הסקר הצרכני של חברת הייעוץ TASC נותן הוכחה נוספת ליתרון התשתיתי בחברה הערבית ופוטנציאל הצמיחה בו:בעוד שכ-25% מהאוכלוסייה היהודית מתייחסת להיעדר תשתית לעמדות טעינה בקרב הבית כחסם למעבר לרכב חשמלי, רק 13% מהאוכלוסייה הערבית התייחסה לנושא כחסם. לכן, פיתוח התשתיות בחברה הערבית יכול לשמש כבסיס להמשך צמיחת חברות של עמדות טעינה חשמליות בשוק הרכב החשמלי.

המפתח להצלחה

לסיכום, חברות הרכב נהנות מחלון הזדמנויות משמעותי בקרב האוכלוסייה הערבית. אך כדי לנצל את הפוטנציאל הגלום בו, נדרשת הבנה מעמיקה של הצרכים והמאפיינים התרבותיים והצרכניים הייחודיים של האוכלוסייה הזו. ראשית, חשוב להעלות את המודעות ליתרונות הרבים הגלומים במעבר לרכב חשמלי ולטכנולוגיה החדשנית הזו. נדרש לפוגג לציבור את החששות השונים – החל מאי-ודאות לגבי טווח הנסיעה וכלה בחוסר אמון במנועים החשמליים. במקביל, יש להגביר את המודעות למותג החדש (במידה ומדובר במותג חדש ולא דגם חשמלי למותג קיים).

אך לא די בכך. על מנת לרתום את הציבור הערבי למהפכה החשמלית, לא תספיק גישה אחידה וגנרית. יתרון הראשוניות אמנם חשוב, אך כדי לממש אותו במלואו ולהשיג חדירה רחבה ובת-קיימא, נדרש מהלך שיווקי ממוקד ומדויק. החברה הערבית בישראל אינה אחידה. היא מורכבת מפלחי אוכלוסייה שונים, עם מאפיינים תרבותיים, חברתיים וכלכליים משתנים. החסמים והמוטיבציות המניעים צרכנים צעירים משכונות עירוניות אינם זהים לאלו של משפחות מבוגרות יותר מכפרים מסורתיים יותר. לכן, על מנת לרתום את כלל גווני הקשת של הציבור הערבי למהפכת החשמול, נחוצה אסטרטגיה שיווקית מגוונת ורב-ממדית. פילוח נכון של השוק לקהלי יעד ספציפיים, והתאמת המסרים והערוצים השיווקיים באופן ייחודי לכל אחד מהם, הם המפתח להצלחה.

חברת הייעוץ TASC מציעה יכולות וכלים מתקדמים לפיתוח אסטרטגיה שיווקית משוכללת ומותאמת אישית לצרכים הייחודיים של הציבור הערבי בישראל. האסטרטגיה המותאמת תאפשר חדירה מיטבית וברת-קיימא בשוק החשמליות בחברה הערבית, ותאפשר למנף באופן מרבי את הפוטנציאל העסקי הגדול שטמון בו.

Mira Awwad-Khreish

Strategy Principal